יום שלישי, 25 באוקטובר 2011

על הניסיונות העקרים של הממשלה והצעות לא הגיוניות


ע"פ פרסומים, נראה שהפתרון היחיד המוצע על-ידי הממשלה לפתרון "משבר המתמחים" בחודש וחצי האחרונים, בין אם ע"י ליצמן ובין אם ע"י נתניהו, זה מודל ה"פול-טיימר". לא ברור כמה ההצעה מובנית יותר מהמתואר בכתבה, אבל ניתן לסכם אותה כך - רופא שיבחר באופציה הזו, יקבל תוספת שכר משמעותית (5-10 אלפי ש"ח) ובתמורה יעבוד רק במערכת הציבורית, ובתוספת מספר לא ברור של שעות. ע"פ ליצמן ונתניהו, הדבר אמור לרצות את המתמחים, שהרפואה הציבורית יקרה לליבם.

ההצעה הזו משקפת אי-הבנה גמורה וניתוק מוחלט מהמצב בשטח, ומצער לראות ששר הבריאות וסגנו אפילו לא מבינים מה הם מציעים.

כבר כתבתי על הפער הדורי שקיים בין מה שהמתמחים שואפים אליו לבין איך שהמדינה והר"י מדברים ומתנהגים, והעניין ממחיש את העניין לגמרי. אפילו השימוש בשם "פול-טיימר" - שמרמז שמשרה מלאה בבית חולים (186 ש' חודשיות) היא בכלל לא מלאה, והציפיה שכל רופא יעבוד פרטי. למעשה היוזמה הזו מכירה בכך ששכר הרופא במערכת הציבורית הוא עלוב ולא מספק, ושהמשרה המלאה ה"אמיתית" שנותנת שכר שמספיק לקוטג', כוללת הרבה יותר שעות. זה בדיוק הפוך מהדרישות והסיבה לתרעומת מההסכם הנוכחי! הרופאים הצעירים רוצים לעבוד פחות שעות בכללי. הם רוצים לקבל שכר הוגן וראוי עבור משרה אחת.
מעבר לקצר התקשורת הדורי (שכמובן לא קיים רק ברפואה), ההצעה לא ריאלית בעליל ולא פותרת שום בעיה אקוטית במע' הצבורית, והיא בכלל לא רלוונטית למתמחים. המתמחים כבר עובדים 2.5 משרות, ואינם עובדים באופן פרטי, אז אין להם עבודה לוותר עליה, או זמן להקדיש לבי"ח. במקרה הטוב, זה רלוונטי למומחים צעירים. וגם להם, יש הרבה אופציות כבר לעבוד יותר בשביל יותר כסף - הם יכולים לעשות חצאי תורנויות (או מלאות, השם ישמור), הם יכולים לעשות כוננויות*, והם יכולים לעשות ססיות**. חלק מהזמן, הפעולות האלה אינן בחירה כלל אלא חובה.
גם הדרישה לויתור על עבודה פרטית הופכת את הנושא ללא הגיוני בעליל. למערכת הציבורית אין יכולת להתמודד מבחינת שכר מול הפרטית, ואין סיבה הגיונית לרופא לבחור לעשות יותר שעות בבית החולים תמורת פחות כסף לעומת ישיבה במרפאה. כלומר - גם קהל היעד הוא מאוד מצומצם כי זה ייתן מענה אולי רק לרופאים שאינם יכולים לעבוד בפרטי או במרפאה.
אחרון ולא חביב  - אף אחד בכלל לא יודע איך המודל הזה יעבוד, כלומר עד איזה שעה הרופא יעבוד, מה הוא בכלל יעשה בשעות אחרי הפעילות (ירדוף אחרי הזנב של המתמחה התורן? יישן בחדר?), ומדוע זה בכלל עוזר למערכת הבריאות, ולא סתם מבזבז כסף יקר שאינו בנמצא.

לסיכום- 1. מודל הפולטיימר אינו רלוונטי בכלל למתמחים
          2. הוא לא אטרקטיבי לרוב הרופאים
          3. הוא מודל לא מגובש ולא ברור ש
          4. בהיקפו, לא פותר שום בעיה משמעותית במע' הבריאות.

* בכוננות הרופא יכול להיות בבית במרחק מוגדר בבית החולים וזמין לקריאה - בין אם היא טלפונית או צורך להגיע פיזית לבית החולים. למשל - ייעוץ טלפונית או פיזית למתמחה שמחזיק  מחלקת אשפוז בלילה. במקרה של כירורגיה, זה יכול להיות הקפצה מהבית לניתוח באמצע הלילה.
** ססיה - פעולה רפואית שמבוצעת מחוץ לשעות העבודה במוסד ציבורי, ועליה מקבלים תגמול נוסף.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה